שומרון הר שמירה או מגדל שמירה. בלב הרי ישראל, כמה מילים צפונית-מערבית לשכם, עומד "הר שומרון", הר מבודד, "ממלון" גדול. זהו גבעה מוארכת, עם צדדים תלולים אך לא בלתי נגישים, וראש שטוח ארוך. עמרי, מלך ישראל, רכש את הגבעה הזו משמר בעליה בשני כיכרות כסף, ובנה על פסגתה הרחבה את העיר לה נתן את השם "שומרון", כלומר שומרון, כעיר הבירה החדשה של ממלכתו במקום תרצה [1מלכים 16:24]. ככזו היו לה יתרונות רבים. כאן התגורר עמרי בשש השנים האחרונות לשלטונו. כתוצאה ממלחמה לא מוצלחת עם סוריה, נראה שהוא היה חייב להעניק לסורים את הזכות "לעשות רחובות בשומרון", כלומר, כנראה רשות לסוחרים הסורים לנהל את מסחרם בבירת ישראל. זה מרמז על קיום אוכלוסייה סורית משמעותית. "זו הייתה העיר הגדולה היחידה בארץ ישראל שנוצרה על ידי הריבון. כל האחרות כבר הוקדשו על ידי מסורת פטריארכלית או בעלות קודמת. אך שומרון הייתה הבחירה של עמרי בלבד. אכן, הוא נתן לעיר שבנה את שמה של בעליה הקודם, אך הקשר המיוחד שלה איתו כמייסדה מוכח על ידי הכינוי שהיא נושאת בכתובות אשוריות, בית-חומרי ('בית או ארמון עמרי').", סטנלי.

שומרון הייתה נתונה לעיתים קרובות במצור. בימי אחאב, בן-הדד השני עלה נגדה עם שלושים ושניים מלכים וסאליים, אך הובס בתבוסה גדולה [1מלכים 20:20-21]. בפעם השנייה, בשנה הבאה, הוא תקף אותה; אך שוב הובס לחלוטין, ונאלץ להיכנע לאחאב [20:28-34], שצבאו, בהשוואה לזה של בן-הדד, היה לא יותר מ"שני עדרים קטנים של גדיים".

בימי יהורם, בן-הדד זה שוב שם מצור על שומרון, שבמהלכו העיר הובאה למצוקה הקשה ביותר. אך בדיוק כשההצלחה נראתה בהישג יד, הם פתאום עזבו את המצור, מבוהלים מרעש מסתורי של מרכבות וסוסים וצבא גדול, וברחו, והשאירו את מחנם עם כל תוכנו מאחוריהם. תושבי העיר הרעבים קיבלו במהרה שפע של שלל ממחנה הסורים; והיה זה לפי דבר אלישע, ש"סאה סולת נמכרה בשקל ושתי סאים שעורים בשקל, בשערי שומרון" [2מלכים 7:1-20].

שלמנאסר פלש לישראל בימי הושע, והפך אותה לווסאלית. הוא שם מצור על שומרון (לפנה"ס 723), שהחזיקה מעמד שלוש שנים, ולבסוף נכבשה על ידי סרגון, שהשלים את הכיבוש ששלמנאסר התחיל [2מלכים 18:9-12; 17:3], והעביר מספר רב של שבטים לשבי. (ראה סרגון)

עיר זו, לאחר שעברה תהפוכות שונות, ניתנה על ידי הקיסר אוגוסטוס להורדוס הגדול, שבנה אותה מחדש, וקרא לה סבסטי (צורה יוונית של אוגוסטוס) לכבוד הקיסר. בברית החדשה האזכור היחיד שלה הוא במעשי השליחים [8:1-14], שם נרשם שפיליפוס ירד לעיר שומרון והטיף שם.

כיום היא מיוצגת על ידי הכפר סבסטיה, המכיל כשלוש מאות תושבים. חורבות העיר העתיקה מפוזרות כולן על הגבעה, במורדותיה הן התגלגלו. עמודים קורינתיים מרשימים עומדים עדיין, ומושכים תשומת לב רבה, אף על פי שאין ידוע דבר ברור עליהם. (השווה מיכה [1:6]).

בזמן ישוע, פלסטין המערבית חולקה לשלושה מחוזות, יהודה, שומרון, וגליל. שומרון תפסה את מרכז פלסטין [יוחנן 4:4]. היא נקראת בתלמוד "ארץ הכותים", ואינה נחשבת כחלק מארץ הקודש כלל.

ניתן להבחין שהמרחק בין שומרון לירושלים, בירות שתי הממלכות, הוא רק 35 מילים בקו ישר.