קואה
תיאור
קוֵה – נכתב גם כ-Que, Kue, Qeve, Coa, Kuê ו-Keveh – הייתה מדינה וסלית סורית-חיתית של האימפריה האשורית או מחוז בתקופות שונות מהמאה ה-9 לפנה"ס ועד זמן קצר לאחר מותו של אשורבניפל סביב שנת 627 לפנה"ס במישורים של קיליקיה המזרחית, ושם עיר הבירה שלה, המזוהה באופן משוער עם אדנה, בטורקיה המודרנית. השם קוה משקף את ההעברה האשורית של השם הילידי חיאווה,[1] אותה מדינה ידועה בשם הומה ממקורות בבליים. השאלה האם הטופונים חיאווה קשור לאחיאווה, הכינוי החיתי ליוונים מיקניים, היא כיום נושא לדיון חם.[2] הטיעון המרכזי בעד הגירה יוונית לקיליקיה בסוף עידן הברונזה הוא אזכורו של מוקסה/מופסוס כמייסד השושלת המקומית בכתובות לוויות ופיניקיות.[3] לפי תרגומים רבים של התנ"ך, קוה הייתה המקום ממנו השיג שלמה המלך סוסים. [מל"א 10:28, 29; דבה"ב 1:16]
ויקיפדיה