בערבות מואב, מול יריחו [במ' 22:1; במ' 26:63; יהושע 13:32], חנו בני ישראל בפעם האחרונה לפני כניסתם לארץ כנען. באותו זמן הייתה הארץ ברשות האמורים [במ' 21:22]. "ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו, ראש הפסגה," ו"וימת שם בארץ מואב, על פי ה'" [דב' 34:5, 6]. "ודאי שאם לא היה לנו דבר אחר להתעניין בו בארץ מואב, העובדה שמפסגת פסגה, גובהה הנכבד ביותר, הביט הנביא הגדול ביותר בעין בלתי מעומעמת על הארץ המובטחת; שכאן על נבו, הרה הגבוה ביותר, מת במותו הבודד; שכאן, בעמק מול בית פעור, מצא את קברו המסתורי, יש לנו די כדי לשמר את הזיכרון בליבנו."