הרודיון

(לטינית) או הרודיון (יוונית עתיקה: Ἡρῴδειον, ערבית: هيروديون, עברית: הרודיון), הידוע גם בעברית כהר הורדוס ("הר הורדוס") ובערבית כג'בל אל-פוריידיס (ערבית: جبل فريديس, מילולית "הר גן העדן הקטן") הוא גבעה בצורת חרוט קטום, 12 קילומטרים דרומית לירושלים ו-5 קילומטרים דרום-מזרחית לבית לחם, בגדה המערבית. הוא ממוקם בין הכפרים הפלסטיניים זעתרה וג'נתה, וצפונית להתנחלות הישראלית שדה בר.

הורדוס הגדול בנה ארמון מבצר ועיירה קטנה בהרודיון, בין השנים 23 ל-15 לפנה"ס, ומאמינים כי נקבר שם. הרודיון נמצא בגובה 758 מטרים מעל פני הים, הפסגה הגבוהה ביותר במדבר יהודה. לפני פרסום "מחקרים מקראיים בארץ ישראל" בשנת 1841, האתר היה ידוע בשמות שונים כמו הר הפרנקים, הר גן העדן הקטן, או בתוליה; הזיהוי של אדוארד רובינסון את האתר כהרודיון התבסס על התיאור שנמצא אצל יוספוס.

ויקיפדיה