עמק המלכים (בערבית: وادي الملوك ואדי אל-מולוק; קופטית: ϫⲏⲙⲉ, רומניזציה: džēme), הידוע גם כעמק שערי המלכים (בערבית: وادي أبواب الملوك ואדי אבואב אל-מולוק), הוא עמק במצרים שבו, במשך כמעט 500 שנה מהמאה ה-16 עד המאה ה-11 לפנה"ס, נחצבו קברים בסלע עבור הפרעונים ואצילים רבי עוצמה של הממלכה החדשה (השושלות השמונה עשרה עד העשרים של מצרים העתיקה). העמק ממוקם על הגדה המערבית של הנילוס, מול תבאי (לוקסור המודרנית), בלב נקרופוליס התבאי. הואדי מורכב משני עמקים: העמק המזרחי (שבו נמצאים רוב הקברים המלכותיים) והעמק המערבי (עמק הקופים). עם גילוי תא חדש בשנת 2005 ושני פתחים נוספים לקברים בשנת 2008, ידוע כי העמק מכיל 63 קברים ותאים (הנעים בגודלם מ-KV54, בור פשוט, ועד KV5, קבר מורכב עם מעל 120 תאים). זה היה מקום הקבורה המרכזי של הדמויות המלכותיות הגדולות של הממלכה החדשה המצרית, כמו גם מספר אצילים מיוחסים. הקברים המלכותיים מעוטרים בסצנות מהמיתולוגיה המצרית ומספקים רמזים לאמונות ולמנהגי הקבורה של התקופה. נראה שכמעט כל הקברים נפתחו ונשדדו בעת העתיקה, אך הם עדיין נותנים מושג על הפאר והכוח של הפרעונים. אזור זה היה מוקד לחקירה ארכיאולוגית ואגיפטולוגית מאז סוף המאה השמונה עשרה, וקבריו וקבורותיו ממשיכים לעורר מחקר ועניין. מאז שנות ה-20 של המאה ה-20, העמק מפורסם בגילוי קברו של תות ענח' אמון, והוא אחד האתרים הארכיאולוגיים המפורסמים בעולם. בשנת 1979, הוא הפך לאתר מורשת עולמית, יחד עם שאר נקרופוליס התבאי. חקירה, חפירה ושימור ממשיכים בעמק, ומרכז תיירותי חדש נפתח לאחרונה.

ויקיפדיה