מצבת תל דן היא מצבה מקוטעת המכילה כתובת כנענית המתוארכת למאה ה-9 לפנה"ס. היא נחשבת לאחת ההתייחסויות הארכאולוגיות החוץ-מקראיות החשובות ביותר, ואולי היחידה, לבית דוד.

מצבת תל דן התגלתה בשנת 1993 בתל דן על ידי גילה קוק, חברה בצוות ארכאולוגי בראשות אברהם בירן. חלקיה שימשו לבניית קיר אבן עתיק ששרד עד לזמנים המודרניים. המצבה מכילה מספר שורות בארמית, שפה הקרובה לעברית והייתה היסטורית שפה נפוצה בקרב היהודים. הכתובת שנותרה מפרטת שאדם הרג את יהורם מישראל, בנו של אחאב ומלך בית דוד. כתבים אלו מאשרים קטעים מהתנ"ך, שכן בספר מלכים ב' נזכר שיהורם, הידוע גם כיורם, הוא בנו של מלך ישראלי, אחאב, מאשתו הפניקית, איזבל. מנקודת מבט מקראית, המועמד הסביר להקמת המצבה הוא חזאל, מלך ארם (ששפתו הייתה אפוא ארמית) המוזכר בספר מלכים ב' כמי שכבש את ארץ ישראל, אף על פי שלא הצליח לכבוש את ירושלים. המצבה מוצגת כיום במוזיאון ישראל, והיא ידועה כ-KAI 310.

ויקיפדיה