מצבת מרנפתח, הידועה גם כמצבת ישראל או מצבת הניצחון של מרנפתח, היא כתובת שנכתבה על ידי מרנפתח, פרעה במצרים העתיקה ששלט בין השנים 1213 ל-1203 לפנה"ס. היא התגלתה על ידי פלינדרס פיטרי בתבאי בשנת 1896, וכיום היא מוצגת במוזיאון המצרי בקהיר.

הטקסט הוא בעיקרו תיאור של ניצחונו של מרנפתח על הלובים הקדומים ובני בריתם, אך שלוש השורות האחרונות מתוך 28 השורות עוסקות במסע נפרד בכנען, שהייתה אז חלק מהאימפריה המצרית. לעיתים היא מכונה "מצבת ישראל" מכיוון שרוב החוקרים מתרגמים סט הירוגליפים בשורה 27 כ"ישראל". תרגומים חלופיים הוצעו אך אינם מקובלים באופן רחב.

המצבה מייצגת את האזכור הטקסטואלי המוקדם ביותר לישראל והאזכור היחיד ממצרים העתיקה. היא אחת מארבע כתובות ידועות מתקופת הברזל המתוארכות לאותה תקופה ומזכירות את ישראל הקדומה בשמה, כאשר האחרות הן מצבת מישע, מצבת תל דן, ומונוליתים של קורח. כתוצאה מכך, יש הרואים במצבת מרנפתח את התגלית המפורסמת ביותר של פיטרי, דעה שפיטרי עצמו הסכים עמה.

ויקיפדיה